חל"ת בתקופת הקורונה – זכויות עובדים

מהי חופשה ללא תשלום (חל"ת)?

החל"ת היא למעשה יציר הפסיקה ועם תחילת משבר הקורונה יש חיזוקים רבים שיצקו תוכן רב למונח חל"ת באמצעות חקיקה הקשורה לקורונה.

החל"ת המוכר בחקיקה הוא החופשה אותה מקבלת יולדת לאחר שסיימה את החופשה המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי והנקראת – חופשת לידה. לאחר סיום חופשת הלידה זכאית היולדת, או בן זוגה, לקחת חופשה נוספת, זכות המעוגנת בחוק, למשך עד שנה מיום לידת התינוק כדי לטפל בו, ובזמן חופשה זו נשמר מקומה של האם ולא ניתן לפטר אותה ללא אישור מאת הממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה והרווחה, אך אין היא זכאית לקבל שכר עבור תקופה זו, למעט החודשיים הראשונים לחל"ת, בהם על המעסיק לשלם עבורה את דמי הביטוח הלאומי כקבוע בחוק (ככל שנצבר הוותק לכך), אין צבירה של ימי חופש, ימי מחלה, הבראה והפקדות בגין פנסיה ופיצויים בתקופת החל"ת.

התקופה טרום משבר הקורונה

עוד לפני הכניסה לתקופה המוזרה הזו – בית המשפט עסק במקרים בהם מעסיקים הוציאו את העובדים שלהם לחל"ת ללא הגבלת זמן, אך לא קיבל את טענותיהם בדבר הצדקת מעשיהם. בית המשפט קבע כי הוצאת עובדים לחל"ת ללא הגבלת זמן כמוה כפיטורין.

המעסיקים רצו מצד אחד לחסוך לעצמם עלויות ולא לשלם שכר וזכויות סוציאליות נילוות לעובדים ומצד שני ביקשו "לקשור" את העובדים אליהם במטרה להחזיר אותם אליהם בשעת הצורך.

מצב זה הוא מצב לא סביר, העובדים נותרים ללא פרנסה מאחר שהמעסיק הוציא אותם לחל"ת ולכן לא משלם את שכרם ואילו הביטוח הלאומי לא ישלם להם דמי אבטלה מפני שבפועל לא פוטרו על ידי המעסיק אלא היחסים ביניהם נכנסו להקפאה.

רבים מן העובדים שהוצאו לחל"ת לא ינסו, ויש שגם לא ירצו, לחפש עבודה אחרת מסיבות רבות, כגון מחמת גיל מבוגר, ותק רב שנצבר אצל המעסיק, חוסר ודאות באשר למציאת משרה הולמת (אם מבחינת תפקיד ואם מבחינת שכר) ומעל לכל רובם מרגישים שאינם יכולים לחפש עבודה כי עודם קשורים למעסיק. לעומת העובדים, המעסיקים מרוויחים מכל הכיוונים, הם גם חוסכים בשכר העבודה וההוצאות הנילוות לשכר ובדרך כלל העובדים גם נשארים נאמנים ומרגישים מחויבים לעסק.

זו הסיבה שבית המשפט קבע שבמקרים של הוצאה לחל"ת על ידי המעסיק לתקופה בלתי מוגבלת ניתן יהיה לראות זאת כפיטורין לכל דבר. עובד שהמעסיק שלו הוציא אותו לחל"ת ללא הסכמתו יכול להתפטר בדין מפוטר ולקבל את מלוא הפיצויים המגיעים לו וכן לקבל דמי אבטלה, כל עוד לא מצא עבודה חלופית, וזאת בשל הרעה מוחשית בתנאי העסקתו. על מנת לאזן את התמונה, בטרם עובד יחליט להתפטר בדין מפוטר במקרים כאלה, רצוי לשקול את כל הנסיבות האישיות לעומקן. למשל, אדם בגילאי 60 ומעלה, יתכן שהתפטרות לא בהכרח תהיה טובה עבורו שכן יתכן ויהיה לו קושי ממשי במציאת עבודה חלופית, או באותם התנאים.  כמו כן, יש לקחת בחשבון את תנאי השוק ומצב האבטלה ועוד גורמים העלולים להשפיע על שקילת עניין ההתפטרות במקום להישאר בחל"ת.

תחילת משבר הקורונה 

עם תחילת המשבר במרץ 2020 עסקים לא חיוניים נאלצו לסגור עקב ההגבלות שהטילה המדינה על מנת להוריד את נתוני התחלואה והיו עסקים שנאלצו לסגור את שעריהם עקב ירידה מאוד משמעותית בפעילות העסקית שלהם וכתוצאה מכך הוציאו את העובדים לחל"ת לתקופה בלתי מוגבלת.

המשבר הזה הביא לידי כך שעובדים רבים נאלצים להסכים לצאת לחל"ת, מפני שלא רצו להישאר ללא עבודה בתקופת משבר כה ארוכה, לכך נוספת העובדה שבבתי אב רבים גם הילדים הוצאו לחופשה ארוכה וגם אם יש למידה מהבית עדיין נדרשת נוכחות ההורים איתם כך שההישארות בבית שירתה מספר מטרות. מצד המעסיקים, גם אלה לא רוצים לפטר את העובדים שלהם, שלחלק לא מבוטל מהם יש ותק של שנים רבות והעבודה היא להם כבית. הבעיה המרכזית שנוצרה היא שאין עבודה ומגבלות הקורונה הביאו לסגירת עסקים רבים שבחלקם טרם שבו לעבוד ויש, לצערנו, כאלה שלא יפתחו מחדש.

מה ההבדל בין התקופה לפני הקורונה לתקופה לאחר פרוץ הנגיף?

ההבדל המשמעותי בין התקופה טרום המשבר והתקופה לאחר פרוץ המשבר הוא העזרה שהמדינה נותנת לעובדים בתקופה זו, נכון שמדובר בדמי אבטלה שברוב המקרים אינם משקפים את השכר האמיתי, אך לפחות הוארכה התקופה בה ניתן לקבל דמי אבטלה בגין חל"ת הקורונה עד אמצע שנת 2021. בנוסף, ניתנו הקלות בתנאי הסף לקבלת דמי האבטלה וזה מאפשר למעסיקים ולעובדים להישאר נאמנים זה לזה עד שתחלוף תקופת המשבר. 

יחד עם זאת, יש לזכור שהפסיקה  בעניין ההוצאה לחל"ת לא השתנתה וגם חוקי העבודה לא הושמו בהקפאה ולכן, הוצאת עובדים לחל"ת צריכה להיות בהסכמת שני הצדדים, המשמעות היא שהעובד צריך להסכים לצאת לחל"ת. היה ומעסיק כופה על עובדיו לצאת לחל"ת, כפייה זו משמעה פיטורין ולעובדים תעמוד הזכות להתפטר בדין מפוטרים כפי שהוסבר לעיל.

זכויות וחובות בתקופת החל"ת

בזמן שהעובדים נמצאים בחל"ת עדיין יש יחסי עובד – מעסיק באופן מסוים, למשל כאשר מעסיק מעוניין לפטר עובדים הוא עדיין צריך לזמן אותם לשימוע בהתאם לדין ולכל הכללים הקבועים בפסיקה ואם זה העובד אשר מבקש להתפטר – גם עליו חלה החובה להודיע למעסיק ולתת התראה והכל בהתאם לחוק.

כפי שהוזכר לעיל, המעסיק משלם את דמי הביטוח הלאומי עבור החודשיים הראשונים להוצאת עובדיו לחל"ת, אך אין צבירה של ימי חופש, ימי מחלה, דמי הבראה והמעסיק אינו מחויב להפקיד כספים לקופות הפנסיה (מאחר שאין שכר). 

קראו גם על: עורך דין לדיני עבודה

מאמר זה אינו מהווה יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה, כל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו