הנחיות כלליות
שוב אנו מוצאים עצמנו בתוך מערכה מלחמתית המצויה בתוך מערכה מלחמתית אשר כבר מתנהלת בעזה ובצפון הארץ כבר חודשים רבים, כאשר חטופינו עדיין בשבי ומצבם הולך ומתדרדר, המצב הכלכלי קשה ויש חוסר ודאות תעסוקתית אשר מרחפת מעל ציבור העובדים בישראל ומכאן הצורך לדעת מהם דיני עבודה במצב מלחמה.
ביום שישי, 13/06/2025, הוכרז במדינה על מצב חירום ועסקים רבים אינם פועלים בשל החשש לנפגעים רבים ונתנה הנחיה להיות סמוכים למרחבים המוגנים כדי למזער פגיעה בחיי אדם. שר העבודה חתם על צו המחיל את פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז – 1967, פרק זה כולל בתוכו הוראות בנוגע למי שנדרש לעבוד בעורף, במפעלים ומקומות עבודה חיוניים.
הוראות נוספות הקשורות לדיני עבודה במצב מלחמה יתפרסמו, ככל הנראה ובהסתמך על ניסיון העבר שלנו, רק בעוד מספר חודשים, לאחר הערכת היקף הנזק הכלכלי לציבור המעסיקים והמדינה.
עם זאת, טרם הוחלט האם וכיצד המדינה תשפה את המעסיקים על הימים בהם נאלצו העובדים להשאר בבית, אך נכון להוראות הקיימות היום המעסיקים אינם מחויבים לשלם לעובדיהם עבור ימים אלו.
למצב זה יש מספר פתרונות אפשריים עבור העובדים והמעסיקים:
- בעקרון, המעסיק הוא זה שמחליט האם יש אפשרות לתת לעובדים לעבוד מהבית. ככל שמעסיק מקבל החלטה לעבודה מהבית, העובדים ממשיכים לעבוד כרגיל ומקבלים שכר בהתאם למוסכם עמם. דיני עבודה במצב מלחמה דומים לדיני עבודה בימי שגרה, למעט חריגים הקשורים ישירות למצב המלחמתי.
- במידה ומעסיק נאלץ לסגור את מקום העבודה כליל, בהתאם להנחיות פיקוד העורף, ניתן להוציא את העובדים, למי שיש לו ימי חופש צבורים, לחופשה מסודרת עד אשר המשק יחזור לעבודה.
ככל שיוחלט בממשלה כי המעסיקים ישופו על ימי העבודה הללו
הרי שניתן יהיה להשיב לעובדים את ימי החופש, בהתאם לשיפוי שיינתן לכל מעסיק ומעסיק. באשר לעובדים שלא היתה להם יתרת חופש צבורה והמעסיק שילם עבור ימים אלו – המעסיק יתוגמל בהתאם לתנאי השיפוי שייקבעו.
במידה והמעסיק לא שילם עבור ימי העבודה לעובדים מסוימים אז ישולם להם לאחר קבלת מתווה השיפוי למעסיקים בגין עובדיהם. - אפשרות נוספת היא להוציא את העובדים לחל"ת, אך כרגע (שלא כפי שהיה בתקופת הקורונה) אין ודאות באשר לתשלום עבור ימים אלו.
רענון הנחיות הנוגעות לפיטורי עובדים לפי דיני עבודה במצב מלחמה
על פי דיני עבודה במצב מלחמה חל איסור לפטר עובדים שלא מגיעים לעבודה לאור הוראות פיקוד העורף. אין תוקף לפיטורים במקום עבודה באזור שפיקוד העורף הנחה שלא לפתוח עסקים.
בכל הקשור לפיטורי עובדים שנקראו לשירות מילואים, לפי דיני עבודה במצב מלחמה אין לפטר עובדים בשירות מילואים וגם במשך 30 או 60 ימים שלאחר תום שירות המילואים (בהתאם לתקופת השירות והוראות השעה).
חידודי הוראות חוק נוספות – דיני עבודה במצב מלחמה ובימי שגרה
על פי דיני עבודה במצב מלחמה וגם בימי שגרה, עובדים אינם יכולים להחליט שלא יעבדו, רק כי כך הם רוצים. החוק קובע שאין חובה לשלם שכר לעובדים שהחליטו על דעת עצמם שלא לעבוד במידה והמעסיק מחליט על עבודה מהבית. יש מקרים ספציפיים בהם תוכר ההעדרות, למשל לצורך שמירה על קטינים מתחת לגיל 14…
הוצאת עובדים לחל"ת תמיד תהיה רק בהסכמת שני הצדדים, מעסיק לא יכול להוציא עובדים לחל"ת ללא הסכמת העובדים. מערכת יחסי עובד– מעסיק נשמרת גם בעיתות מלחמה.
ככל שמעסיק רוצה לסגור את העסק, עליו לזמן את העובדים לשימוע ולפטרם כפי שמפטרים בימים שבשגרה, על כל הכרוך בכך.
באם מעסיק רוצה להפחית את מספר שעות עבודתם של העובדים, עליו לעשות זאת רק בהסכמה הדדית, אם לא תהיה הסכמה לכך מצד העובדים – המעסיק יצטרך לעבור להליך פיטורים, או, לשלם את השכר המלא, או שהעובדים יוכלו להתפטר בדין מפוטר.
לעניין זה יש לזכור שאנו בעיתות מלחמה ומשכורת חלקית עדיפה לפעמים מהאפשרות שלא תהיה משכורת בכלל. על המעסיקים להתחשב יותר בעובדיהם ועל העובדים "לתת יד" ולבוא לקראת המעסיקים, כדי שנעבור את התקופה הזאת בנזקים מועטים ככל הניתן.
לשאלות נוספות ניתן לפנות במייל: ronit@havivilaw.co.il
או לדבר עם עו"ד רונית חביבי, נייד: 053-4563667
** אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד **