מוסד האפוטרופסות נוסד בישראל בשנת 1962 כשנחקק חוק הכשרות והאפוטרופסות שמטרתו היתה להסדיר את מצבו של אדם בגיר שאינו מסוגל לנהל את ענייניו, הפיזיים והרכושיים, בכוחות עצמו ויש צורך למנות לשם כך אדם או גוף אשר יתמנה כאחראי לשלומו של אותו אדם וינהל את חייו במקומו ועבורו. האדם או הגוף המתמנה כאחראי לרווחתו של אדם שאינו מסוגל לדאוג לעצמו קרוי "אפוטרופוס" והאדם שאינו מסוגל לנהל את ענייניו קרוי "חסוי".
חשיבות נושא האפוטרופסות טמונה בכך שמתן אפוטרופסות על הורה מהווה פגיעה קשה בזכותו הבסיסית של ההורה לקבל החלטות על חייו. אפוטרופסות על הורה מצמצמת את העצמאות של ההורה, פוגעת ביכולתו לקבל החלטות הקשורות לחיי היום יום שלו ומנטרלת את רצונו. רצון חופשי זה ניטל מאדם שהוכרז כחסוי ולכן אין להפריז בחשיבותו של מוסד זה הבא להסדיר את מהות הקשר שנוצר בין האפוטרופוס שמונה וההורה כך שללא כל ספק האפוטרופוס ידאג אך ורק לשלומו של ההורה שאת חייו הוא מנהל.
יש לציין כי נושא האפוטרופסות, באופן כללי, רלוונטי רק לגבי אדם שהוא בגיר. עד גיל 18 ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם כך שאין צורך להסדיר זאת בהליכים משפטיים. בהגיע אדם לגיל 18 פוקעת אפוטרופסות ההורים עליו, אך אם מצבו הוא כזה שאין ביכולתו לנהל את חייו באופן עצמאי, אזי תוגש פניה לבית המשפט למשפחה למנות לו אפוטרופוס שיהיה אחראי לניהול חייו של אותו צעיר.
אפוטרופסות על הורה
בדרך כלל יהיו אלו הילדים של הורה, אשר תפקודו הפך ללקוי עקב הזקנה ו/או עקב מחלות, אשר יפנו לבית המשפט לקבלת אפוטרופסות עליו, זה ייעשה באמצעות החלטה של בית המשפט ותחת הפיקוח של האפוטרופוס הכללי.
לאחרונה נעשה תיקון בחוק האפוטרופסות המאפשר לכל אדם הנמצא בכשירות מלאה לקבוע מי יהיה האפוטרופוס שינהל את חייו אם וכאשר לא יהיה מסוגל לכך, זה נקרא – ייפוי כוח מתמשך.
ייפוי כוח מתמשך ניתן לעשות לפני שההורה מגיע לשלב בו הוא אינו יודע מה מתרחש סביבו, לאחר הגעת ההורה למצב זה לא ניתן להשתמש בכלי של ייפוי כוח מתמשך אלא רק בהגשת בקשה למתן אפוטרופסות על הורה.
אפוטרופסות על הורה יכולה להיות על ענייניו האישיים של ההורה, מהחלטה על מקום המגורים ועד לדאגה לצרכים מיוחדים כגון טיפולים רפואיים, ועמידה מול רשויות כביטוח הלאומי ומשרדי ממשלה אחרים.
אפוטרופסות על הורה יכול שתהיה רק לצורך טיפול בענייני הרכוש שלו ועל נושאים כלכליים כגון ניהול חשבונות בנק והגנה מפני ניצול פיננסי.
משמע, אפוטרופוס יכול להתמנות כאחראי על נושא מסוים בלבד כגון נסיעות לחו"ל והגבלה על הוצאות מעל סכום מסוים וגם יכול שיתמנה על כל ענייניו של ההורה.
הצדדים להליך קבלת אפוטרופסות על הורה
מלבד בני המשפחה וההורה עצמו ישנם מספר גורמים המעורבים בהליך מינוי האפוטרופוס:
בית המשפט לענייני משפחה, אליו מוגשות כל הבקשות למתן אפוטרופסות על הורה ושבסמכותו לקבל או לדחות את הבקשה.
בית המשפט פונה לעובדת הסוציאלית בבקשה להביא לבית המשפט המלצות מקצועיות באשר לצורך למנות אפוטרופוס. בהליך המשפטי לקבלת אפוטרופסות על הורה ניתן לומר שהעובדת הסוציאלית משמשת כגשר בין בית המשפט והנעשה בסביבת ההורה ולכן, לחוות הדעת המוגשת לבית המשפט על ידי העובדת הסוציאלית משקל רב בהחלטת בית המשפט.
בנוסף לאנשי הרווחה יש גם את נציגי המדינה, עו"ד המשמש כבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה בהליך המשפטי.
היה ומינוי האפוטרופוס מקבל את אישורו של בית המשפט, נכנס לתמונה האפוטרופוס הכללי, שמתפקידו לפקח על פעולות האפוטרופוס ולוודא שטובת ההורה אכן נשמרת.
הליך אישור האפוטרופסות על הורה
משום שמינוי אפוטרופוס להורה על כל ענייניו הוא צעד דרסטי, מפני שרצונו החופשי של ההורה נלקח ממנו, יש מקום לשקול חלופות שיצמצמו את הפגיעה בחופש הפעולה, אך יחד עם זאת תיתן הגנה מפני פעולות ספציפיות שההורה עלול לבצע ושיזיקו לו. אם למשל קיים חשש להחלטות שגויות בתחום הכלכלי, ניתן להגביל את חופש ההחלטה הקשורה בבעלות על נכס ע"י רישום הערת אזהרה, ובכל הנוגע לניהול כספים ניתן להגביל את הפעולות בחשבון הבנק ו/או בכרטיסי האשראי לסכום מסוים, ובכך להקטין את הנזק שעלול להיווצר כתוצאה מהחלטות שגויות.
באין קרוב משפחה ראוי המסכים להתמנות, או שקיימת התנגדות למינוי מטעם המשפחה, בית המשפט עשוי למנות אפוטרופוס חיצוני שיפעל תחת פיקוח הדוק של האפוטרופוס הכללי.
התהליך בדרך כלל לוקח מספר חודשים, אך במקרים דחופים ניתן לקבל אישור באותו יום. מדובר במקרים דחופים בהם נדרשת החלטה ללא דיחוי כהחלטה לגבי התערבות רפואית ספציפית.
הבקשה למינוי אפוטרופוס להורה מוגשת בכתב וכוללת דו"ח מפורט על מצבו הרפואי של ההורה ובנוסף תצהיר חתום ע"י עו"ד המפרט את קרובי משפחתו מדרגה ראשונה ואת הסכמתם או התנגדותם לבקשת המינוי.
כאמור לעיל, בית המשפט ימנה עובדת סוציאלית כדי לבדוק את מצב ההורה ואז היא תגיש תזכיר לבית המשפט שעל פיו עשוי בית המשפט לקבל את החלטתו. לבית המשפט שיקול דעת עצמאי והוא אינו מחויב לקבל את המלצות התזכיר כלשונו. במקרה של מחלוקת יתקיים דיון בבית המשפט, אם לאו בית המשפט עשוי לתת צוו למינוי האפוטרופסות כמבוקש.
ולסיכום
כיום, עקב העלייה המתמדת בתוחלת החיים, לא מעט מן ההורים המבוגרים, המגיעים לגיל השלישי, מגיעים למצבים שבהם יכולת החשיבה ויכולה קבלת ההחלטות שלהם אינם כתמול שלשום וכתוצאה מכך הורים רבים הופכים להיות כילדים והצורך והחשיבות של מוסד האפוטרופסות רק הולך וגובר.
מינוי אפוטרופוס על הורה מאפשר לאותם הורים להיעזר בילדיהם, כי אין כמו דאגת ילדים להוריהם, הילדים יראו לנגד עיניהם את טובת ההורה ויעשו הכל כדי לאפשר לו להזדקן ולחיות בכבוד את השנים שנותרו ולכן מינויים הוא אך טבעי כפי שאפוטרופסות הורים על ילדיהם הקטינים היא אפוטרופסות טבעית.
קראו גם על: עורך דין משפחה בפתח תקווה
המאמרים אינם מהווים יעוץ משפטי. ייעוץ משפטי צריך להיות פרטני ובהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה לגופו