בשנים האחרונות הפך הנושא של הסכם ממון על דירה לנפוץ מאוד. יש מקרים שבני זוג מגיעים אל הנישואין, כאשר בבעלות אחד מהם כבר דירת מגורים. זו יכולה להיות דירה שהתקבלה במתנה, דירת ירושה או דירה שנרכשה לפני הנישואין.
לעיתים ייתכנו מקרים בהם תתקבל דירה בירושה או במתנה לטובת אחד הצדדים בתקופת הנישואין או בתקופה בה חיו הצדדים יחדיו.
השאלה הנשאלת היא, אם אכן מדובר בנכס שנרכש בנפרד והתקבל בירושה או במתנה לפני הנישואין או במהלכם, הרי בהתאם לחוק אמורה הדירה להיות שייכת לצד שרכש או קיבל אותה, אז האם יש צורך בהסכם ממון על דירה?
לעניין זה נאמר כי בנסיבות מסוימות עשוי בית המשפט לראות בדירת מגורים, גם אם היא שייכת רק לצד אחד, כרכוש המשותף של בני הזוג.
משום כך, יש חשיבות רבה לעריכתו של הסכם ממון על דירה בין בני זוג, אשר יקבע כי במידה ובני הזוג יתגרשו, תיוותר הדירה בידי הצד לו שייך הנכס.
הנושא הזה חשוב אף יותר בנסיבות בהן חיו בני הזוג והתגוררו בדירת אחד הצדדים במשך שנים, ואף גידלו בה את ילדיהם, יתכן שלקחו משכנתא עליה והשקיעו בה כספים לצורך שיפוצים למשל.
הצד לו שייכת הדירה, עלול להרגיש כי חלוקת הדירה שווה בשווה במקרה של גירושין לא מתאימה מאחר שמדובר בדירה שלא נקנתה במשותף אלא שהייתה שייכת לו בטרם הנישואין ו/או התקבלה בירושה או במתנה.
חוק יחסי ממון
סעיף 5 לחוק יחסי ממון תשל"ג-1973, מתייחס לחלוקת רכוש בין בני זוג נשואים, או מי שנישואיהם פקעו וקובע כי יש לעשות הסדר איזון משאבים. אולם עולה מן החוק כי הסדר זה אינו חל על נכסים שהיו למי מבני הזוג טרם הנישואין, או התקבלו בירושה או במתנה במהלך הנישואין. עפ"י החוק רכוש פרטי שמקורו בטרם הנישואין, לרבות כספים, מתנות וירושות, דירת מגורים, מיטלטלין, קצבאות, זכויות סוציאליות, אינו כלול ברכוש שיחולק עם פקיעת הנישואין בין בני הזוג במסגרת הסדר איזון המשאבים.
בשנים האחרונות בפסיקה של בית המשפט העליון בפני כבוד השופט אליקים רובינשטיין, נדרש בית המשפט לסוגיה זו ונתן החלטה תקדימית הסותרת את חוק יחסי ממון, תוך גישה רחבה מדיני החוזים והעקרונות המשפטיים של צדק ויושרה.
מדובר על תיק אשר בו הגיש הבעל ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, אשר הכיר בזכויותיה של האישה לקבל מחצית מדירת המגורים בה התגוררו בני הזוג במשך 20 שנה, וזאת למרות שנרכשה על ידי הבעל ונרשמה על שמו בטרם הנישואין. כבוד השופט הבהיר כי חוק יחסי ממון אינו מונע יצירת יחסי שיתוף בנכסים מסוימים למרות המשטר המקובל לגבי חלוקת רכוש בחוק יחסי ממון. פסק הדין קבע כי בנסיבות מיוחדות, עשויה להתקיים פיקציה משפטית לגבי דירת מגורים, כאשר חזקת השיתוף במקרה כזה היא מיוחדת במינה להבדיל מכל רכוש או נכס אחר. תקדים משפטי זה הרחיק לכת מלשונו המפורשת של חוק יחסי ממון בשני מישורים: האחד – יצירת חזקת משפטית חדשה, כל עוד לא נערך בין בני הזוג הסכם ממון והשני – נטל ההוכחה הרובץ על כתפי בעליה הרשום של הדירה, כדי לשכנע את בית המשפט שלא מתקיימת החזקה האמורה.
לאור על האמור לעיל יש חשיבות רבה לעריכת הסכם ממון על דירה.
חשיבותו של הסכם ממון על דירה
ההלכה לעיל אומצה ע"י בית המשפט העליון וכן בפסיקות נוספות וגרמה לכך שבני זוג רבים עורכים ביניהם הסכם ממון על דירה, על דירת המגורים או דירה שנרכשה על ידי מי מהצדדים לצורכי השקעה, ועל שאר נכסיהם של הצדדים. זהו מסמך חשוב מאין כמוהו ומומלץ לכל מי שבבעלותו דירת מגורים ו/או נכסים אחרים בעלי ערך רב, לצורך כך רצוי לפנות לעורן דין המתמחה בעריכת הסכמי ממון ולערוך הסכם מקצועי אשר יגן על האינטרסים של בני הזוג.
הסכם זה חשוב בעיקר למי שברשותו דירה או למי שיודע כי הוא עתיד לקבל בירושה או במתנה דירת מגורים וייתכן כי זה יתרחש כאשר בני הזוג יהיו כבר נשואים. יש חשיבות גדולה עוד יותר לערוך הסכם ממון על דירה כאשר מדובר בידועים בציבור.
לעתים קורה שבני זוג רוכשים יחדיו דירת מגורים, אך כל אחד מהם משקיע בה סכום אחר באופן משמעותי, נניח שהאישה משקיעה 50% מערך הדירה ואילו הגבר משקיע רק 20% וביחד הם לוקחים משכנתא על היתרה בשיעור של 30%. על מנת שהאיזון בין הצדדים יישמר יש צורך לערוך הסכם ממון על דירה במטרה להגדיר את הזכויות הקנייניות של כל אחד ואחת מהם בדירה, אם וכאשר יפרקו את החבילה.
עריכת הסכם ממון על דירה מייתר ויכוחים עתידיים כיצד יהיה על הצדדים לחלק את הדירה וחוסך כסף רב בניהול הליך משפטי שעלול לארוך שנים על גבי שנים.
קראו גם על: עורך דין משפחה בפתח תקווה
המאמרים אינם מהווים יעוץ משפטי. ייעוץ משפטי צריך להיות פרטני ובהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה לגופו